היסטוריית הפיתוח של ציוד EDI (אלקטרודיוניזציה) החלה עם הרעיון שהוצע בשנות ה-50, ויישום מסחרי הושג בשנת 1987. לאחר מכן הוא התפשט במהירות ברחבי העולם, והפך לטכנולוגיה המרכזית להכנת מים טהורים במיוחד.
הופעה מושגית (1950–1980): הבסיס התיאורטי של טכנולוגיית אלקטרודיוניזציה (EDI) הוצע על ידי חוקרים אמריקאים כבר בשנות החמישים, בשילוב עקרונות האלקטרודיאליזה וחילופי יונים, במטרה להשיג תהליך התפלה מתמשך ללא התחדשות כימית.
פריצת דרך מסחרית (1987): בשנת 1987, Millipore Corporation בארצות הברית השיקה בהצלחה את מכשיר ה-EDI המסחרי הראשון, Ionpure CDI™, המציין את הכניסה הרשמית של טכנולוגיה זו לשלב היישום המעשי והכניסה לעידן חדש של יישומים תעשייתיים.
EDI (Electrodeionization) הוא תהליך התפלת הפרדת ממברנות המשלב באופן אורגני אלקטרודיאליזה וחילופי יונים; זוהי טכנולוגיה-היי-טקית, ירוקה וידידותית לסביבה. בעולם, למעלה מ-3,000 יחידות EDI (אלקטרודיוניזציה) פועלות כיום, עם קיבולת כוללת העולה על 30,000 מ"ק לשעה.
במהלך שני העשורים האחרונים, טכנולוגיית EDI חוותה התפתחות מהירה, ומצאה יישום נרחב לא רק בפרויקטים של מים טהורים בתעשיות האלקטרוניקה והתרופות, אלא גם החליפה בהדרגה את מערכות ההתפלה המסורתיות של-מיטות מעורבות בפרויקטים של פיזור תחנות כוח תרמיות כימיות, המשקפת שדרוג טכנולוגי ירוק וידידותי לסביבה.
בעתיד, טכנולוגיית ה-EDI צפויה להשיג פריצות דרך בהפחתת עלויות, שיפור יכולת הסתגלות למי הזנה, פתרון בעיות עכירות ממברנות ואינטגרציה עם טכנולוגיות אחרות.
